עורות גנוזים

זאבי יצר עבודות טקסטיליות שבהן צירף, תפר והרכיב, הדפיס וסרג את חומרי הגלם הפסולים ליריעות שמהן יצר טקסטילים מרהיבים שבהם מוטבעים פסוקים מתפילות יום הכיפורים. בכך יצר מהלך שאפשר שימוש מחודש בחומרים בבתי כנסת כשדינם הפך מחדש למקודש.

באובייקטים שולבה צבעוניותם הטבעית של החומרים, בצבעוניות ססגונית שהייתה נהוגה בעבר במשכן שבמדבר. חלק מן הפריטים גובשו ליצירת עיצוב של תשמישי קדושה חדשים.

מעבר לעיצוב בחומרים התייחס זאבי גם לסוגיות כמו "שימוש שני". ביהדות זהו למעשה תחום המחזור המוכר כיום, והוא כולל סוגיות הלכתיות כגון "מעלין בקודש ואין מורידין", שהוא כלל הלכתי המבהיר את הסדר בעניינים שבקדושה. כלל המתייחס לדרגת הקדושה ולחשיבותם של תשמישי קדושה.

מלבד אלה נעשה בפרויקט שימוש בחומרים טבעיים כמו בדי גזה. בד זה, המשמש גם ליצירת תחבושות, עוצב כיריעה טקסטילית המשולבת בחוטי ארגמן ובא להזכיר את איכותה של היצירה כמרפאת פצעים.

הפרויקט בחן דיאלוג בין ישן לחדש ובין טהור לפסול ומטרתו הייתה עיצוב טקסטילים ואובייקטים לבתי הכנסת, המביעים בתוכם מלבד עיצוב חדש גם שאר-רוח יהודי, הן מבחינת הרכב החומרים והבדים והן מבחינה רעיונית.