דיאלוג בין אדם ואלוהיו

העבודה נעשתה במסגרת עבודת מחקר-זהות לקראת פרויקט הגמר במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר (2001).

עבודה זו היתה כתב הצהרה כנגד חברה הגורסת כי השתייכותו של אדם בקהילה מקובלת רק אם יעמוד בקריטריונים שקבעה החברה לגבי זהותו, אישיותו ותחום עיסוקו.

מדובר בתהליך אישי שעבר זאבי כאדם שפרץ לעצמו דרך כיוצר/אמן. "כיוון שהחברה, והחברה הדתית בפרט לפני למעלה משני עשורים , התקשו להיפתח או לקבל כלפי פנימיותו של אדם, נפשו, צרכיו ורצונותיו, כאדם דתי העוסק בתחום העיצוב, נפגעתי לא אחת מיחסה של הקהילה בה גדלתי אל עיסוקי זה, שאותו ראתה כלא ראוי. אני מנסה לחיות בהתאם למסורת ולחינוך שעליהם גדלתי, ובמקביל להיות חלק מעולם היצירה, שבו מצאתי את ייעודי."

בפרויקט, שני מעילי צמר, האחד לאדם והשני לספר תורה, היוצרים ביניהם דיאלוג סביב קדושת הנפש וקדושת ספר התורה. בעיצובם מבטאים המעילים את מערכת היחסים בין הקליפה החיצונית מול הפנים העשיר – בין החוץ ובין הנפש מבקשת לבטא את עצמה באופן אותנטי.