מתוך התרגשות גדולה ותחושת שליחות עמוקה, נורית ביקשה לשלב בעיצוב שני אלמנטים מהותיים: הציטוט
“הוֹדוּ לַה’ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ” ומוטיב עיצובי של שיבולים.
זה היה הבריף – ומכאן יצאנו לדרך.
בחירת הטקסט המדויק, פיתוח קונספט עיצובי, יצירת סקיצות, תפירה, שיבוץ אבנים, עבודת יד עדינה וגימור מוקפד – והכול בתוך פחות מ־24 שעות.
הפסוק שבמרכז, עוגן של אמונה וטוב. בלב העיצוב עמד פסוק אחד, פשוט ונצחי: “הוֹדוּ לַה’ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”. פסוק המכיל בתוכו הודיה, חסד ואור. פסוק המבקש ללוות את הרך הנולד בברכה שקטה ועמוקה, ולהעניק למשפחה רגע של חיבור – בין עבר, הווה ועתיד.
בחרנו ליצור את הכרית משני חומרים משלימים:
בחלקה העליון – בד בגוון שמנת בהיר, במראה פשתן רך ובברק מעודן.
בחלקה התחתון – בד פוזנז’ בגוון שנהב, לאחיזה נעימה ומלטפת.
בנקודת החיבור בין השכבות שובץ סרט פספול זהב מנצנץ, המעניק מסגרת ייחודית ומדגיש את העיצוב כולו.
בגב הכרית שולב רוכסן נסתר, המאפשר פתיחה ושליפת הספוג, שהותאם במיוחד בגזירה מדויקת. הכרית עוטרה בגדיל זהב ובחרוז זהב ספור, ונבנתה במבנה טרפזי – לשמירה על מראה אלגנטי ולהעצמת הנוכחות העיצובית.
שכבות של משמעות בתוך החומר
העבודה על הכרית נשאה עמה רבדים של תוכן וסמליות:
איורי השיבולים – סמל לשפע, ברכה והמשכיות – אלמנט המלווה אותי ואת הסטודיו לאורך השנים, ומופיע שוב ושוב בעבודות יודאיקה וטקסטיל מעוצבות.
טיפוגרפיה מעוצבת בניחוח גרפי עדין, היוצרת חיבור בין מסורת עתיקה לשפה עיצובית עכשווית.
האותיות הודפסו בטכניקת הטבעת זהב מעודנת – טכניקה המאירה בעדינות את הבד, מדגישה את הטקסט ומעניקה תחושת יוקרה שקטה וחמה. ובתוך כל אלה – ההקדשה לנעמי, והאור שהותירה אחריה.
כשהידיים הופכות לכלי
יש רגעים בתהליך היצירה שבהם אני מרגיש שהידיים הן רק הכלי, והיצירה עצמה מגיעה ממקום גבוה יותר.
שילוב של אמונה, השראה, דיוק ושקט פנימי. כך היה גם בלילה ההוא – רצף כמעט מדיטטיבי של עבודה, מחשבה ותשומת לב לפרטים הקטנים.
ובסיומו נותרה רק תחושת הודיה: על הזכות ליצור חפץ שיש בו יופי ומשמעות גם יחד.
עיצוב של זיכרון, עיצוב של רגע
תודה גדולה למשפחת יעקבס – ינון,
על האמון, הפתיחות והזכות לקחת חלק בהנצחה כה עדינה ומלאת לב.
תודה לדבורה ליס היקרה, על הפניה, ועל ליווי מתמשך של הערכה, פרגון והמלצה מאז היכרותנו.
